כל האמת על קרינה סלולרית!

זהירות! קרינה סלולרית!!!

"המכשיר הזה עם קרינה גבוהה!!! תיזהרו על נפשותיכם!"
"מה הקרינה שלו?"

תגובות מהסוג הזה מעטרות מידי פעם את הסקירות שלנו והגיע הזמן שנתייחס פעם אחת ולתמיד. המטרה העיקרית של האתר הרי היא לקדם צרכנות נבונה וחשוב שנדע – אם בכלל ואיפה למקם את רמת הקרינה בסולם העדיפויות שלנו בבחירת מכשיר סלולרי (וגם ראוטר ועוד).

הנושא הזה מאוד טעון ואפוף בהמון תפישות שגויות, כותרות קליקבייט בשלל אתרי חדשות שניפחו מחקרים עם מסקנות מעורפלות, אז בואו נעשה קצת סדר!

הנה כמה עובדות על קרינה סלולרית:

  1. קרינה סלולרית, בהגדרתה, היא קרינה בלתי מייננת.
    קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאינה מסוגלת ליינן אטומים או מולקולות. זאת, משום שהיא יכולה למסור להם אנרגיה רק במנות שאינן גדולות מספיק על מנת להוציא מהם אלקטרונים לצמיתות. קרינה בלתי מייננת איננה גורמת לנזקים הבריאותיים להם גורמת קרינה מייננת.
    ובעברית פשוטה – להבדיל מרנטגן למשל, שהיא קרינה מייננת ומסוכנת, לא נמצאו הוכחות חד משמעיות לפגיעה בריאותית של קרינה בלתי מייננת.
  2. זה שהקרינה לא מיננת, לא אומר שהיא לא יכולה לפגוע. למעשה הוכח מעבר לכל ספק שברמות קרינה גבוהות (גבוהות מאוד, לא ברמה של מכשיר סלולרי) הקרינה גורמת לקטראקט ועקרות בגברים.  קרינה לא מיננת מקפיצה את האלקטרונים בחומר וכשהם חוזרים למקומם, נוצר חום. חימום רקמות יכול לגרום לנזקים בכמויות גבוהות. נזקי חימום רקמות מקרינה מוכרים וידועים למדע ולרפואה ובעזרתם קבעו את התקנים לעומת קרינה מרבית מותרת לאדם. עם זאת, לא הצליחו להוכיח עד היום שקרינה סלולארית לא עושה נזקים אחרים מאשר חימום (יותר קל להוכיח שמשהו עושה נזק מאשר להוכיח שמשהו לא עושה נזק), ונניח לרגע שקיימים נזקים כאלה, אולי צריך בגללם להוריד עוד את רמת החשיפה המותרת? לא יודעים כרגע, אבל לאחר שנים רבות של מחקרים ברור כבר שאם יש נזקים הם לא ברורים וקשה למצוא אותם (אולי כי פשוט אין?).
  3. למרות שאין הוכחה חד משמעית לפגיעה של ה'קרינה' הסלולרית, יש יסוד לא מופרך מדעית לקיום נזקים. לכן המציאו את בדיקת הקרינה הנמדדת בערכי SAR. הבדיקה והערכים – משתנים להם לפי מכון הבדיקה והתקן התורן. הערכים בארה"ב למשל – שונים משל אירופה. בנוסף יש ערכים שונים לראש, מכנסיים, יד ועוד. אז מדוע התקנים והמדידות שונות מאזור לאזור? משום שלא יודעים בוודאות מה הרמה המותרת כיום וכל מדינה נשנענת על מחקרים שונים שנעשו בנושא ולכל מדינה יש שיקולים משלה, חלק נוטות להיות יותר מחמירות וחלק פחות. לא יודעים מי צודק אם בכלל מישהו צודק פה. כנ"ל גם תקנים של כל דבר אחר כגון כמות מתכות כבדות שמותרת במי שתייה, אחוז גזים רעילים באוויר… אין מספר קסם מדויק שמעליו תהיו חולים ומתחתיו בריאים אלא הערכות שונות ומכאן תקנים שונים.
    בהקשר לקרינה סלולרית, אין רף מסויים שהוכח שהוא 'מסרטן' או מסוכן אלא נקבע סטנדרט בסיסי המתאים לרוב המכשירים שמניחים שהוא בסדר (כאמור, התקן מתבסס על מה שאנחנו יודעים לגבי חימום רקמות ואולי מנסה לקחת עוד שולי ביטחון מעבר..). אם כך מתבקש לשאול מה בכלל משמעות ההבדל של כמה נקודות אחרי הנקודה? האם SAR 1.0 הוא הרבה יותר בטוח מ1.38? ומה עם 1.60?אין הוכחות לא לזה ולא לזה. הקביעה היא רק על ההנחה שעד שיהיו הוכחות ברורות, לכאן או לכאן, עדיף (כנראה) כמה שפחות.
  4. המדד הראשי שמצויין הוא לרוב זה שנמדד ליד האוזן. אולם, כמה מכם כבר מדברים שעות בטלפון היום? 99% מהזמן רובינו מחזיקים במכשיר מולנו ומשתמשים במסך, בוואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, וויז וכו'. אם כבר 'נגררנו' לשיחה בטלפון – רבים גם ישתמשו באוזניה, דיבורית או הספיקר כשהשיחה מתארכת או ברכב. כלומר המדד המרכזי הזה – בכלל לא רלוונטי היום.
  5. עוצמת הקרינה היא רק פרמטר אחד. מה לגבי תדר?
    הרי לא פחות חשוב הוא התדר ה'מוקרן'. מכשירים סלולריים פועלים בשלל תדרים – מדור 2 לדור 4+. כ850 הרץ עד 2700 הרץ בממוצע. האם תדר מסויים מסוכן יותר מאחרים? האם עדיף תדר נמוך יותר או גבוה יותר? לא יודעים. את התדר 2400 הרץ למשל בחרו לצורך שימוש בתנורי מיקרוגל משום שהוא מצטיין בחימום של מולקולות מים (מרכיב שנמצא בכל מזון), אותו התדר אגב משמש במכשירי bluetooth ומכשירי wifi אבל בעוצמה נמוכה מכדי ממש לחמם לכן ארוחת צהריים.
  6. לכל מכשיר יש תדרים בהם הוא תומך. למעשה בבואינו לבדוק את רמת הקרינה של כל מכשיר, יש להתייחס גם לגרסאות השונות של כל מכשיר ולהתייחס לדגם הספציפי עבורינו, שלא תמיד הוא זה שנבדק. לא פעם ישנן גרסאות גיאוגרפיות שונות הפועלות בתדרים שונים. בנוסף, לכל מכשיר ייתכנו כמה גרסאות מודם. ממש כמו הדרייברים לעכבר במחשב שלכם, כך גם המודם שבמכשיר, האחראי על הקליטה והשידור – מתעדכן מעת לעת בעדכוני תוכנה ואף משתנה בביצועיו בין גרסאות שונות של אותו המכשיר.
    ניתן אף 'לצרוב' מודם חלופי ולשנות דרמטית את איכות הקליטה של המכשיר. כלומר – הסמרטפון הוא לא מיקרוגל. הוא מחשב לכל דבר והחומרה היא רק חלק אחד מהמשוואה. שינויי תוכנה משפיעים המון ויכולים לשנות לגמרי את רמת הקרינה.
  7. מה לגבי הרשת שלכם?
    ייתכן והמכשיר שלכם תומך בכל התדרים של הרשת וייתכן שלא. ייתכן והוא קולט מצויין תדר מסויים, וייתכן שבאזור שלכם, במשרד או בבית – הקליטה לתדרים העיקריים דווקא גרועה. אם הקליטה טובה – הקרינה תהייה מינמאלית. אם הקליטה גרועה – הקרינה תעלה.
  8. רגע, גם WIFI ובלוטות' וNFC פולטים קרינה בלתי מייננת!
    נכון! גם אלו פולטים קרינה בתדרים דומים ואפשר לשאול מה בכלל עדיף? דור 4 עם קליטה טובה או חיבור WIFI יציב ומהיר? אין תשובות ואין עובדות.
  9. מבחני הקרינה מודדים רמת קרינה מירבית. לא רמת קרינה בפועל. גם אם יש לכם את המכשיר המקרין ביותר בעולם, ייתכן כי הוא מגיע למקסימום קרינה רק לעיתים רחוקות מאוד ובשאר הזמן הוא דווקא מקרין מעט מאוד. לעומתו אפשר לבחור במכשיר עם רף נמוך יותר, אך שעשוי להקרין ברמה מירבית – כל היום. אז מה עדיף?
  10. רק קרינה סלולרית מעניינת אתכם? מה לגבי קרינה אלקטרומגנטית באופן כללי? קרינה סלולרית היא קרינה אלקטרומגנטית. כאשר אומרים קרינה סלולרית מתכוונים לקרינה אלקטרומגנטית המיוצרת על ידי מכשור סלולרי ואנטנות סלולריות. בעוד אין ממש הוכחות להשפעה של קרינה סלולרית באופן ספציפי, את הקרינה האלקטרומגנטית בכללותה חוקרים כבר הרבה שנים והיא מסווגת על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן  כ"גורם מסרטן
    אפשרי בבני אדם".
    מקורות של קרינה אלקטרומגנטית:
    • תנורי מיקרוגל, מכונת כביסה, מיקסר, מעבד מזון, מזגן, מאוורר, כיריים חשמליות…
    • מסכי מחשב וטלוויזיה
    • מחשבים, מטענים, שרתים
    • קווי מתח חשמלי ושנאים
    • חימום ריצפתי
    • משדרי רדיו של תחנות שידור ורדיו
    • משדרים של שרותי תקשורת שונים כגון מכשירי זימון ומכשירי קשר (וטלפונים סלולרים כמובן)
    • מכשירי מכ"מ
    • רכבים, אוטובוסים, רכבים היברידיים
    ועוד ועוד…כלומר כל מכשיר חשמלי החל מהמטען של הטלפון שלכם, המחשב הנייד והמטען שלו, המאוורר על השולחן או הכיריים שלכם – פולטים קרינה אלקטרומגנטית.
    גם רכבים ואוטובוסים פולטים קרינה חזקה. יושבים מעל המנוע או גלגלי האוטובוס למשל? התמסורת האוטומטית עוברת קרוב לנהג? נוהגים ברכב היברידי? מבשלים הרבה עם מיקסר/מעבד מזון/כיריים אינדוקציה? אתם נחשפים לעשרות מיליגאוס של קרינה מידי יום. בדיוק כמו קרינה סלולרית – רמת החשיפה צונחת במרחק קצר. זזתם מטר או שניים אחורה – רמת הקרינה כבר זניחה לחלוטין. גם כאן רמת הקרינה המסוכנת – תחת ויכוח ואין תקן עולמי מוסכם, רק המלצות למקסימום חשיפה קצרה ומקסימום חשיפה מתמשכת בשנה.
  11. מה לגבי Bluetooth? 
    קרינת בלוטות' היא בתדרים דומים לקרינת WIFI וסלולר אולם לרוב העוצמה היא כאלפית מזו של הסלולר שלכם כך שאין שום חשש להשתמש באוזניות בלוטות'.

מה אומרים המחקרים?

נמשיך במבט על המחקרים הבולטים בתחום:

♦ "אין ראיה חד משמעית לקשר בין שימוש בטלפונים למחלת הסרטן – כך עולה מנתוני הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, שפורסמו היום (שני) על ידי האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבינלאומי שיחול ב-4 בפברואר" (וואלה NEWS)

""המסקנה העולה מהנתונים היא שאין עלייה בשכיחות גידולי המוח הממאירים", אמרה הבוקר פרופ' ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות. "חשוב לציין שהמחקר אינו שולל קשר סיבתי, ואין לזלזל בעקרונות הזהירות המונעת ויש ליישמם. עם זאת, אנחנו מאמנים שאם היה קשר בין השימוש בסלולר לסרטן המוח, הוא היה בא לידי ביטוי גם הנתונים שנאספו לאורך השנים האחרונות".

"בנוסף, מחקרים קודמים שהתמקדו בשימוש בטלפון נייד כגורם אפשרי להיארעות מנינגיומה, לא מצאו קשר", היא אמרה."

"מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים גדל מ-5,000 משתמשים בשנת 1988 לכ-4 מיליון משתמשים ב-2001, ולכ-10 מיליון משתמשים ב-2016, כאשר חלק מהישראלים משתמשים ביותר ממכשיר אחד."
(הארץ)

ובקצרה – מחקרים מ-20 השנים האחרונות לא מצביעים על קשר בין טלפונים ניידים למחלת הסרטן (לסוגיה).
מחקר זה אומנם לא בדק ישירות את הקשר בין קרינה סלולרית מסויימת לגידולי מוח/בלוטת הרוק הרלוונטים, אך הנתונים, שהם נתוני אמת לאורך 20 שנים, בסביבה אמיתית ובני אדם – לא עכברים שהוקרנו ללא פורפורציה במעבדה לאורך שנתייים – לא מראים על גידול כלשהו וזאת למרות שהשימוש בסלולרי זינק בשנים אלו.

♦ "מנהל המרכז העוסק בבריאות הציבור וחשיפה לקרינת רדיו במינהל, ד"ר ג'פרי שארן, אמר כי לא נמצאו עדויות לפגיעה בבריאותם של בני אדם עקב חשיפה לקרינה ממכשירים סלולריים. "אפילו בשימוש יומיומי שכיח על ידי רובם המכריע של המבוגרים, לא ראינו עלייה באירועים כמו גידולים במוח. בהתבסס על המידע הקיים, אנו מאמינים כי הגבלות הבטיחות הקיימות לשימוש בטלפונים סלולריים מספיקות לשמירה על בריאות הציבור". שארן הוסיף כי מומחי המינהל סקרו ב-2016 את ממצאי הביניים של המחקר וכעת יבחנו את התוצאות המלאות."

"בשיחה בטלפון הסלולרי נפלטת הרבה פחות קרינה מאשר הרמות שבדקנו בניסוי", אמר ד"ר ג'ון בושר, מדען בכיר ב-NTP שהוביל את הניסוי. "רמות הקרינה שהשתמשנו בהן שוות ערך לשיחת טלפון במצב של איכות תקשורת ירודה, במשך תשע שעות ביום, ולאורך שנתיים", אמר. בושר הדגיש כי חשיפת המכרסמים לקרינה החלה בהיותם עוברים ונמשכה שנתיים. לדבריו, עכבר בן שנתיים מקביל מבחינת גילו לאדם בן 70. בושר הוסיף כי " המסר הוא ששימוש אופייני בטלפון סלולארי אינו קשור ישירות לסוג החשיפה שהשתמשנו בה במחקר".
(הארץ)

המחקר אליו מתייחסת הכתבה הוא המצוטט ביותר ברשת. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה לבדיקת השפעוות קרינה סלולרית, בניסיון למצוא קשר סיבתי ישיר.

בניסוי לקחו כ3000 חולדות והפגיזו אותן בקרינה סלולרית עוד משלב העובר ועד המוות, סה"כ כשנתיים, בשני תדרים – 900 הרץ ו1900 הרץ. כל תדר למעשה כניסוי נפרד.
ההקבלה בבני אדם היא אם תדברו במכשיר מיושן, עם קליטה גרועה, 9 שעות ביום, כל יום, במשך שנה. כלומר חשיפה שלרובינו תיקח שנים אם לא חיים שלמים כדי לצבור.

מה התוצאות? תלוי באיזה אתר/עיתון מדובר…יש שלקחו את המסקנות ופירשו אותן כ'סלולרי זה מסרטן!' כי זה קל, וזה מביא קהל וקליקים ויש שבחרו בקול שפוי יותר ובאמת לקחו רגע להבין את דברי החוקרים. 

מרבית הממצאים המשמעותיים במחקר הוגדרו כEquivocal, מה שהמילון מגדיר כ- רַב-מַשְׁמָעִי; מְעֻרְפָּל או מְפֻקְפָּק. דהיינו מספיק כדי להצביע על קשר סטטיסטי מסויים מעל לסף הטעות, אך לא מספיק בכדי להצביע על קשר משמעותי, מובהק וחד משמעי. גידול מסויים בגידולים מסויימים נצפה בנקבות בתדר 900 ובתדר 900 ו1900 – גם בנקבות וגם בזכרים. לפני שאתם רצים לכתוב לי בתגובות 'אהא! ידעתי!', הנה עוד תוצאה מעניינת מהמחקר – בקבוצת הביקורת, שלא נחשפה לקרינה, רק כ28% מהחולדות זכו להגיע לגיל המופלג בעברים – שנתיים. בקבוצות המוקרנות? 48-68%! אולי היו צריכים לקרוא למחקר 'איך להאריך חיים עם חשיפה כבדה לקרינה סלולרית!' 🙂
את התוצאה הסותרת הזו החוקרים מנסים להסביר בכך שייתכן שהקרינה השפיעה על תהליכי תחלואה והזדקנות האופיינים לחולדות מזן זה, או, שהקרינה החזקה גרמה להפחתת אכילה, אשר ידועה כמאריכת חיים.

אני לא יודע מה איתכם אבל אני מוקף סמרטפונים וWIFI כל היום ולא מרגיש פחות רעב.

סיכום

אני לא מתיימר לדעת אם קרינה סלולרית היא מסוכנת או לא. טובי החוקרים בעולם מנסים להוכיח או לשלול זאת כבר יותר מעשרים שנה, ללא תוצאות של ממש לשלילה או חיוב. ייתכן גם שהביטוי לקרינה לוקח עשרות שנים ולא בהכרח יתבטא דווקא בסרטן.

בינתיים נכון להיות זהירים, לפחות עד שיוכח אחרת. אל תדברו שעות על גבי שעות בלי אוזניה, אל תישנו עם המכשיר קרוב לראש (וגם לא המטען) ואל תשבו צמודים לראוטר כל היום.
מה שברור לי לפחות הוא שמבחני הקרינה הקיימים היום לסמרטפונים הם שרירותיים לחלוטין ולא אומרים הרבה ולכן לא צריכים להוות שיקול חשוב בקניית מכשיר. לרובכם הרי הסמרטפון צמוד יותר לכיס הקדמי, הישבן או היד מאשר לאוזן ויש כאמור שלל פקטורים משמעותיים שיכולים להשפיע על רמת הקרינה בפועל.

קרינה בלתי מייננת היא בכל מקום. אי אפשר להתחמק היום מהסלולרי, הWIFI בבית, בעבודה, באוניברסיטה, בבית ספר ובארומה. הקרינה הזו גם כאן כדי להישאר. אפשר כמובן לחיות במדבר ולישון במערה, הרחק מכל אנטנה ומכשיר סלולרי כבימי קדם…אבל מניח שרובכם לא תעזבו את הסלולרי.
הפחד הזה מפני נזקי הקרינה הוא פשוט לא רציונלי. הקרינה בלתי נראית, הטכנולוגיה וההשפעות לא מובנות, לכולנו יש ראוטר בבית ובעבודה ומכשיר סלולרי בכיס, כשמדברים הרבה לפעמים האוזן/המכשיר מתחממים ואפשר להתחיל להריץ תיאוריות ופחדים. למרקחה הזו קופצת התקשורת בשמחה, עם כתבות וכותרות מפחידות שמביאות הרבה קהל. קהל שלא יטרח לקרוא ולהבין באמת את המאמר המקורי. באותה מידה אפשר לחשוש גם מאבולה או פגיעת ברק. זה קורה, זה אפשרי, אבל הסיכוי כה זניח שזה לא משהו שצריך לחשוב עליו הרבה.

האבסורד האמיתי כאן הוא שרוב הציבור כלל לא מתייחס לסיכונים הגבוהים יותר במאות מונים. בין אם זה אכילת בשר, ג'אנק פוד, סוכר, מזון מעובד וכד' שהוכחו שוב ושוב כגורמי תחלואה וסרטן משמעותיים. מעשני סיגריות, סיגרים, נרגילות וסיגריות אלקטרוניות. אלכוהול, מנועי דיזל, אזורי תעשייה, תאונות דרכים…באמת לא חסר. המחשבה שדווקא הקרינה הבלתי מיינת של הסלולרי הבא שלכם ויותר מכך – הבדל של עשיריות הנקודה של קרינת רדיו, ללא הוכחות של ממש כאמור, דווקא היא מה שיהרוג אתכם או תגרום לכם להיות חולים, היא מגוכחת לחלוטין ואפשר לומר אפילו שחצנית. אם הצלחתם איכשהו לנטרל את כל הסיכונים הסביבתיים והתורשתיים בחייכם כך שרק הבחירה בין קרינת אייפון לקרינת גלקסי או שיאומי תוסיף שנה לחייכם – מזל טוב! אתם כנראה עילוי נשגב המתעלה על כולנו בני התמותה הפשוטים.

לכל השאר – אני ממליץ להניח להניח לחרדות והלחץ. אלו גורמי תחלואה גדולים יותר כנראה. חבל גם הזמן בחיפוש אחר נתוני קרינה ובזבוז כסף על מותגים אחרים ממה שמתאים לכם בגלל מדד SAR מעורפל ולא רלוונטי.

אם הגעתם עד לכאן, הרגישו חופשי להתווכח איתי בתגובות 🙂

מאמרים מומלצים: 

> הפחד מפני קרינה סלולרית לא מסתיים גם כשיש עובדות ברורות בנושא
> Cellphone radiation poses no real harm to humans, new research says