כל האמת על טעינה מהירה Quick Charge

שורה תחתונה

טעינה מהירה אומנם בעלת פוטנציאל אך היא מהלך שיווקי מבריק יותר מכל דבר אחר. במקרים מסויימים היא תורמת קצת במקרים אחרים דווקא פוגעת.
*זהירות מאמר קצת טכני…

מה זה טעינה מהירה בכלל?

כמו שבנאדם חכם אמר פעם, בחיים הכל יחסי. כדי להגיד מה זה טעינה מהירה צריך לדעת מה זה טעינה איטית…
בעולם השיווק והפרסום יש סיפור מאוד מוכר על חברת בירה בשנת 1920 שנקראה Schlitz Beer. בזמנו, בקבוקי בירה היו רב-פעמיים, היו מחזירים אותם לניקוי ומילוי מחדש במפעל. חברת שליץ בירה יצאה בפרסום "מנקים את הבקבוקים עם קיטור אדים" (bottles washed with live steam) וזה גרם לכל מי שראה את הפרסומת לתהות לגבי המתחרים – האם הבקבוקים שלהם מלוכלכים?!? כמובן שחברת שליץ בירה לא טרחה לציין כי ניקוי בקיטור אדים היה סטנדרט בתעשייה! כולם ניקו ככה את הבקבוקים. אבל ההצלחה של הפרסומת היתה כבירה.

כיום אותו טריק משמש חברות שוב ושוב ושוב כל יום! זה טריק שלעולם לא יתיישן כך נראה. זה נמצא מסביבנו בכל מקום, למשל שמן קנולה שכתוב עליו "ללא כולסטרול" והרי כולסטרול זה מוצר מן החי ואין אף שמן צמחי של אף חברה שמכיר כולסטרול. או ארונות לחדר שינה עם "מלמין ייצוק" שנשמע הרבה יותר חזק מציפוי מלמין רגיל… אבל מלמין זה ציפוי שיוצקים אותו, אין דרך אחרת לצפות במלמין, זה סטנדרט תעשייה. ועוד מליון ואחת דוגמאות, למעשה יהיה קשה למצוא מוצר בשוק שלא משתמש בטריק עתיק יומין הזה.

אז גם בטעינה מהירה Quick Charge 2.0 ידעו לנצל את הטריק, זה לא שמכשירים אחרים בהכרח נטענים יותר לאט, יש כאלה של OPPO שנטענים הרבה יותר מהר ויש את Ulefone Power שנטען תוך שעתיים בלבד למרות שיש לו סוללה ענקית. אבל התחושה הראשונה שיש לנו זה שאם לא רשום QC2.0 או אפילו QC3.0 אז הטעינה איטית וזה לא נכון בהכרח. אבל זה כנראה מה שהמשווקים היו רוצים שתחשבו.

אז קודם כל נדגיש שהיו מכשירים רבים שנטענו מהר מאוד (נאמר תוך פחות מ3 שעות לטעינה מלאה לחלוטין) הרבה לפני QC2.0 והם  אפילו לא היו מיוחדים כמו הOPPO לעיל.

אז זה לא נותן כלום?!

לא אמרתי זאת. התקן של קוואלקום מאפשר העברת הספק גבוה יותר מאשר קודם. "הספק" זה המונח המקצועי לכמות האנרגייה שעוברת למכשיר בשנייה. אז קודם כל שלא נתבלבל עם מתח (V) או עם זרם (A) שאין להם משמעות בפני עצמם לידיעת כמות האנרגיה. רק המכפלה שלהם קובעת את ההספק ורק ההספק שמגיע למכשיר בפועל קובע כמה אנרגייה תיכנס בכל שנייה.

מטענים עד לפני הQC, היו קבועים על 5V וידעו לספק 2A במידת הצורך. כלומר הספק מרבי של 10W (בפועל סוחטים קצת יותר) בעוד שמטענים של QC2.0 מסוגלים לעבוד במתחים שונים:

  • מתח 5V עד זרם 2A: כלומר 10W
  • מתח  9V עד זרם 2A: כלומר 18W
  • מתח 12V עד זרם 1.5A: כלומר 18W
  • מתח 20V (לא נמצא במטענים כיום אבל קיים בתקן)

הסיבה אגב ששני מתחים שונים 9V,12V מוציאים אותו הספק היא מאוד פיסיקלית. מה שקורה זה שחלק מהאנרגייה שיוצאת ממטען נספגת בכבל (והופכת לחום) ולא מגיעה למכשיר הטלפון. ההספק ש"הולך לאיבוד בדרך" מחושב בפשטות: זרם*זרם*התנגדות לכן אם נניח שההתנגדות של הכבל הינה 0.3 (אוהם זו יחידת מידה של התנגדות) אז ההספק שנספג בכבל במידה ומשתמשים במתח 9V וזרם 2A הוא בדיוק: 0.3*2*2=1.2W כלומר יצא מהמטען 18W אבל הגיע לסמארטפון רק 16.8W כי חלק הלך לאיבוד בדרך. לעומת זאת, אם המתח היה 12V והזרם 1.5A אז ההספק שהיה הולך לאיבוד הוא 1.5*1.5*0.3=0.675W כלומר עכשיו מגיע 17.325W לסמארטפון והרבה פחות מבוזבז על הכבל, מה שגם תורם לכך שהוא יחמם פחות. אבל כל אלה קצת קישוקושים טכניים, שלא לשמם באתי לחפור לכם.

אז קודם כל נביט במספרים. רבותי אין "קסמים" בעולם אבל כן יש חוק שימור אנרגייה בעולם… בסך הכל סיפור הטעינה המהירה הזה במילים פשוטות אומר שהמטען מסוגל לספק 18W וזה נחמד, אם בעבר המטען הכי "חזק" הוציא גג 11W אז יש לנו כביכול שיפור. אבל האם זה עוזר לנו במשהו? התשובה היא בקושי!
קודם כל לעשות מטען חזק זו לא משימה נשגבת במיוחד… ספק של מחשב אישי נותן גם 800W ואף אחד לא אומר 'וואו' אז צריך להרגיע ולהגיד שאין פה חדשנות טכנולוגית מעצם ההספק ה'גבוה' של המטען. והסיבה היא שמי שבאמת צריך לעבוד קשה כדי לשפר את מהירות הטעינה זה מי שבונה את הסוללה ומעגל הטעינה. שם נמצא צוואר הבקבוק האמיתי! זה לא חוכמה להביא הרבה הספק – החוכמה היא לגרום לסוללה לאגור את ההספק הזה! וזה יותר בתחום המומחיות של יצרני הסוללות ולא של יצרני המעבדים. ולכן להגיד "רק מעבדי קוואלקום תומכים בטעינה מהירה" זה נראה לי החלום הרטוב של אנשי השיווק שלהם אבל זה פשוט לא נכון. מה שקוואלקום איפשרו זה תקן להעברת יותר הספק בכבל USB. זה החלק "הקל" כי אחר כך, מהנדסי הסוללות צריכים להתמודד עם כל ההספק הזה ולגרום לסוללה לאגור אותו.

  • בתקן QC3.0 הרעיון זהה אבל המתח "גמיש". בעזרתו אפשר להטעין את הסוללה במתח המדוייק שהיא צריכה בכל שלב בטעינה וכך הטעינה יעילה יותר והמשמעות היא שפחות חום יווצר וזה בהחלט לטובה.

אוקיי אז לפחות זה מטעין בהספק גבוה יותר מקודם?

כן, קצת יותר גבוה אבל הרבה מזה הולך שוב פעם לאיבוד! אז זוכרים שסיפרתי לכם שחלק מההספק הולך לאיבוד בדרך כאשר הוא נספק בכבל USB עצמו? אז זה לא סוף הסיפור! יש עוד את 'יעילות הטעינה' ויש גם איבוד אנרגייה נוסף בעת משיכת האנרגייה החוצה, הרי ברור לכולם אינטואיטיבית שלא יתכן שנטעין סוללה באנרגייה של 20Wh ואחר כך נמשוך ממנה חזרה 20Wh נכון?? אין מכונה מושלמת בטבע! ואכן כך המקרה גם בסוללות. הנה ראו למשל ניסוי שערכתי סוללה שלא תומכת בתקן QC2.0 הוטענה באנרגייה של 47.7Wh ולאחר מכן משכתי ממנה 35.8Wh כלומר רק 75% מהאנרגיה שהכנסתי, היתה זמינה לאחר מכן כדי להטעין מכשירים אחרים. לעומת זאת, סוללה אחרת שכן תומכת בתקן QC2.0 הטענתי באנרגייה של 49.3Wh ומשכתי אנרגיה של 35Wh בלבד! כלומר רק 71% מהאנרגיה שהכנסתי היתה זמינה לאחר מכן. אתם מבינים את המשמעות? אנחנו דוחפים הספק גבוה יותר, אבל הוא לא באמת נכנס לסוללה! כלומר בהשוואה לסוללה "הרגילה" היה הפרש של כ-4% שנכנס לסוללה אך לא נשמר בה, זה שווה ערך לכ-2Wh של אנרגייה שסתם הועברו לסוללה! ומאחר ויש חוק שימור אנרגייה ביקום, זה אומר שהכל הפך לחום, ומה סוללות מאוד לא אוהבות ומקצר להן את החיים? חום!

אז לסיכום, כן הטענו קצת יותר מהר (לקח 6:05 שעות במקום 6:21 שעות – חסכנו רק 16 דקות הטענה!) אבל דחפנו הרבה יותר הספק ולכן חיממנו את הסוללה סתם! ועכשיו השאלה, האם הרבע שעה אקסטרה על הטענה של 6 שעות משמעותי לכם? האם זה שווה לכם בכלל לחמם את הסוללה יותר מהנדרש ואולי לקצר את חייה?

במטענים ניידים זה הרבה יותר חמור

אז אחרי שראינו כמה Quick Charge לא עושה הבדל משמעותי בפועל, נציין עוד בעיה חמורה בהרבה! הרי ראינו שבחיבור סוללה למטען מהיר חלק מהאנרגייה המועברת מהמכשיר הטוען למכשיר הנטען הולכת לאיבוד סתם בגלל שהסוללה לא מסוגלת לאגור את כל ההספק שהיא מקבלת. ואז אפשר להגיד, נו מילא… אז חשבון החשמל שלי בבית יצא עוד 2 אגורות החודש. אבל כאשר מדובר במטען נייד, זה לא המקרה! הרי במטען נייד יש כמות מוגבלת מאוד של אנרגייה שאצורה בו, ואתם רוצים להשתמש בשיטת ההטענה היעילה ביותר שניתנת, כלומר חבל מאוד שהמטען הנייד שלכם "יזרוק" הספק שהסמארטפון שלכם לא באמת מסוגל לעכל, זה אומר במילים הכי פשוטות: פחות טעינות של הסמארטפון חד משמעי. ואז אתם צריכים לשקול טוב טוב כשאתם קונים מטען נייד, האם אתם רוצים מטען שיטעין טיפה יותר מהר, על הדרך סתם יחמם את הסוללה של הסמארטפון שלכם ויגמר מהר יותר?! תשקלו את זה לפני שאתם רוכשים מטענים שתומכים בהטענת QC2.0 כגון:

ועל כן ההמלצה שלי נותרת על חברת PINENG שמוכרת את הסוללות עם הקיבולת הכי קרובה לערך המוצהר ונטענות בהספק הכי נכון.

אז איך זה שמכשירי QC נטענים יותר מהר בחיבור למטען תואם?

אהה, זה קטע מעניין. קודם כל נבהיר שמכשירים תומכי QC2.0 ומעלה מגיעים עם סוללות טובות יותר מאשר בעבר במובן שהן מסוגלות להטען בהספק יותר גבוה. כלומר ה"גאונות" היא בסוללה ולא במטען או בתקן. אבל עדיין, אם תחברו מכשיר תומך תקן QC למטען תומך תקן QC אז הוא יטען יותר מהר מאשר אם הייתם מחברים אותו למטען "רגיל" והסיבה לכך נעוצה בריבוי התקנים האחרים בעולם לטעינה! יש תקן Apple 1A ויש תקן Apple 2.1A, יש תקן Samsung ויש תקן DCP ויש כל מיני תקנים שחברות אחרות המציאו לעצמן. כולם למעט תקני ה-QC מבוססים על מתח קבוע של 5V אבל מוגבלים לזרם אחר. בגלל ריבוי התקנים, המטענים המיוצרים חייבים להגן על טלפונים שאינם תומכים בתקן שאליו הם תוכננו, כלומר מטען טוב יגביל את כמות הזרם שהוא מוציא אם המכשיר שמחובר אליו לא תואם לתקן שלו. וזאת כדי להגן על המכשיר שעלול להשרף מזרם גבוה יותר. רק אם המכשיר הנטען תומך בתקן, זה מהווה "אישור" למטען שהוא מסוגל להתמודד עם כל הזרם ואז המטען באמת יעביר אותו. איך יודעים את זה? בחיבור מטען רגיל ואיכותי כגון nillkin למכשיר שתומך בQC2 תראו שנכנס הספק של אולי 5W בעוד שהמטען עצמו לא יתקשה להוציא גם 10W אבל זה לא קורה כי גם המטען רוצה להגן על טלפון שהוא לא מכיר וגם (וזה עוד קטע חשוב) הטלפון עצמו מתוכנת למשוך פחות זרם ממטענים שלא תומכים בQC2 אולי מתוך דאגה שהם לא ישרפו… אז כולם מגנים על כולם, למרות שכולם תיאורטית מסוגלים להוציא ולקבל את הזרם שצריך, זה לא יקרה בפועל.

מה עם מילה חיובית לסיום?

אז כמו שאמרתי, לא הכל רע. בכל זאת יש תקן שאומץ בתעשייה (גם שיאומי אימצו אותו באופן בלתי פורמלי, למשל mipad 2 תומך בQC2.0 למרות שאין לו מעבד של קוואלקום) והתקן הזה מאפשר למטענים לשבור את מחסום ה10W ולהביא 18W ואפילו יותר למכשירים. העניין הוא שכיום מכשירים לא מסוגלים ממש "לאכול" את כל ההספק הזה. אבל בעתיד הקרוב, כאשר יהיו מכשירים חדשים כגון לפטופים, טאבלטים גדולים ואפילו סמארטפונים עם סוללות חדשניות שידעו להתמודד עם כל ההספק הזה וממש לנצל אותו לטעינה בפועל אז יהיה לנו רווח ממטענים כאלה.
בינתיים, אנחנו ממליצים על מטעני טרונסמארט ובליצוולף (או בשמות אחרים Anker, Aukey)

לאו דווקא בגלל שהם תומכים ב QC2.0 וב QC3.0 אבל בעיקר כי מטענים זה דבר מסוכן ואם הם לא מספיק איכותיים הם יכולים להרוס טלפון או אפילו לחשמל.

מכשירים שבאמת ינצלו את התקן החדש QC3.0 יהיו בעלי פוטנציאל אמיתי לשיפור.

אריק - מנהל אתר Glouds

Comments are closed.