סקירת גולשים: MI MAX 2 – לפעמים הגודל כן קובע!

בס"ד

ביקורת- MI MAX 2

שורה תחתונה:

MI MAX 2 היה יכול להיות מכשיר נוסף בליין הרחב (מאוד) של מכשירי שאומי בשוק הביניים. למעשה, הוא נראה כאילו לקחו רדמי נוט 4X ו"מתחו" אותו קצת. בכ"ז, פרט אחד גורם לו לבלוט- הגודל. עם מסך בגודל 6.44", הוא מספק חוויית קריאה, הקלדה וצפיה מהמספקות בהן נתקלתי ואפילו אחרי שבוע של שימוש בו, כל מכשיר 5.5" מרגיש מיניאטורי.

וכשהמכשיר גדול, יש מקום לסוללה נדיבה – קשה להסביר כמה כיף לדעת שגם אם נותרו לי רק 40% אני יכול לסחוט מהמכשיר יום עבודה ולפעמים יממה שלמה. מכשירים עדכניים מפצים על חיי סוללה בינוניים ע"י טעינה מהירה, אבל לא תמיד אנו נמצאים בקרבת שקע או רוצים לקחת סוללה חיצונית. הוא יכול גם לטעון מכשירים אחרים, מה שיכול להיות שימושי במקרי קצה.

כמובן, לגודל גם חסרונות: המימדים הפיזיים יקשו על שימוש ביד אחת או הכנסה לכיס עבור חלק מהרוכשים והמשקל יכול להקשות על אחיזה עם הכתף או שיחות ממושכות.

לכך נוספים ביצועי רמקול ומצלמה בינוניים ותוכנה שלמרות שיפורים, עדיין מרגישה כאילו היא עוצרת את המכשיר, בעיקר בשימוש מולטי טאסקינג משמעותי.

עבור מי שזקוק ליותר שטח מסך וחיי סוללה, בפרט מי שצורך הרבה מדיה (בעיקר אם משתמשים באזניות) דרך המכשיר הנייד, בעל ידיים גדולות או נכונות לשימוש במכשיר ב2 ידיים, לעמוד במשקל של מעל 200 גר' ומקום בכיס, קשה למצוא מכשיר שיתחרה מולו בתקציב. אחרים ימצאו מכשירים זולים יותר עם ביצועים דומים או טובים יותר באותו מחיר.

הבהרה:

כמי שהתחיל את דרכו בעולם הסמארטפונים עם נקסוס, הגישה של המכשיר הנ"ל התחבבה עליי מאוד- מחיר משתלם עבור חומרה טובה ומכשיר פתוח עם גישה נוחה כלפי מפתחים.
עם הזמן המשכתי לבחור את מכשיריי בקו דומה, עם דגש על קהילת פיתוח.

מכשירי שאומי נמצאים בסביבתי לא מעט זמן, בסביבתי הקרובה יש 5 ואני מכיר את MIUI כרום עוד מימי הגלקסי S. פחות התחברתי אליה בשל הקוסטומיזציה הכבדה לאנדרואיד והנטיה להתמהמה משמעותית בעדכוני גרסה. מאז שאומי וMIUI התקדמו משמעותית וכשהייתי זקוק למכשיר תקציבי בהתראה קצרה, מצאתי את עצמי רוכש מכשיר שאומי לשימושי האישי.

אף סוקר לא נקי לחלוטין מדעות אישיות שמשפיעות באופן בלתי נמנע על נק' המוצא והפרספקטיבה שלו כלפי מכשירים. למרות שאני משתדל לגשת לכל מכשיר כדף חלק, סקירה זו מגיעה מנק' מבט של חובב סטוק אנדרואיד ושליטה על המכשיר, עם דפוס שימושים בינוני-כבד, ראו בכך גילוי נאות.

מעבר לכך, כיוון שMIUI כמעט זהה ברוב המכשירים, העמקתי בבחינה שלה מעט יותר כדי לספק סקירה עבור אלו המתלבטים האם המע' מתאימה עבורם.

אריזה

המכשיר מגיע בקופסה פשוטה לבנה, עם ציון נפח הram ושטח האחסון. רכשתי בארץ אז כמובן שהמטען הוצא מהאריזה לאחר כבוד. יש כבל TYPE-C באריזה, כלי להוצאת מגירת הסים, חוברת קצרצרה ו…זהו. כמיטב המסורת של שאומי: אריזה ספרטנית, אבל לא צריך יותר מכך.

עיצוב

שאומי לא סטתה כאן מהתבנית המוכרת: גוף מתכתי בגימור זהב עד החזית, בה מתחלפת המתכת בפלסטיק לבן. המסך תופס כ74% משטח הפנים- לא MI MIX אבל יחס מכובד מאוד, ומצופה בגורילה גלאס 3. השוליים הצדדיים לא עבים מאוד. לדעתי, שוליים צדדיים צריכים להישאר: המסך עמיד יותר, ניתן לייצר קייסים שיגנו על המכשיר כראוי, מגני מסך לא מתקלפים או מתרוממים בקלות והסיכוי ללחיצות לא רצויות על קצות המסך פוחת, בפרט במכשיר כה רחב. בדגם הזהוב, בשל החזית הלבנה, ניתן להבחין גם במסגרת שחורה סביב למסך, אם כי הייתי צריך לחפש אותה אקטיבית כדי להבחין בה. מעל המסך, אפרכסת המשמשת גם כרמקול שני ומוקפת בחיישן קרבה, מצלמת הסלפי ונורית התראות מונוכרומטית, המאירה בצבע לבן. תחת המסך נמצא את הכפתורים הקפסטיביים המוארים.

בראש המכשיר ניתן למצוא שקע אזניות סטנדרטי, וזה מעולה. (לדעתי, אנחנו עוד לא שם מבחינת output דיגיטלי לאודיו ורוב האזניות שנרכוש תהיינה אנלוגיות. כך נחסוך גם צורך בסחיבת מתאם נוסף לכל מקום ולא נצטרך לרכוש אחד במקרה שנאבד אותו, בפרט כשעדיין אין תקן אוניברסלי אחיד בכל אותם המתאמים), חיישן IR ומיקרופון לביטול רעשים.
בתחתית המכשיר נמצא שקע טעינה מסוג USB TYPE-C. משני צידיו יש חרירים עגולים, כשהצד הימני הוא רמקול והשמאלי מסתיר מיקרופון לשיחות. צד שמאל של המכשיר מכיל את מגירת הסים הכפולה המכילה מקום למיקרו ונאנוס ים, כשהאחרון יכול לשמש כחריץ הרחבה לכרטיסי micro sd בנפח של עד 256GB.

בגב המכשיר נמצא את המצלמה האחורית עם פלאש כפול וחיישן טביעת האצבע. שילוב האנטנות בקצוות המכשיר נעשה באלגנטיות, בהשראה ברורה מאפל. בעיניי, מיקום חיישן טביעת האצבע אידיאלי – בדיוק היכן שהאצבע המורה נחה בצורה טבעית בד"כ, אך ייתכן שבעלי ידיים קטנות יותר יתקשו מעט בהגעה אליו.

המכשיר מרגיש טוב ביד, אך בפירוש יהיה רחב מדי לשימוש ביד אחת עבור לא מעט א/נשים. כף ידי גדולה למדי ועדיין מצאתי את עצמי מדי פעם לוחץ בטעות עם כף היד על מקש ה"חזור" כשניסיתי להגיע עם האגודל למקש ה"אחרונים" בימים הראשונים. שאומי מודעת לכך וסיפקה מענה תכנתי, יותר על כך בהמשך.

לחצני הווליום וההפעלה קליקיים מאוד ולא משדרים תחושה זולה. הכפתורים הקפסטיביים בעלי רטט משביע רצון (יש שיאמרו חזק מעט יותר מדי) ותאורה הניתנת לביטול. במכשירים עם חזית לבנה, תאורת המקשים זולגת מהפלסטיק סביבם, אך לא בצורה המפריעה לשימוש.

בסה"כ, מדובר במכשיר מושך למראה ודקיק – 7.6 מ"מ! אך גב המתכת חלקלק ובהתחשב בכך שהיד נעה עליו לא מעט כדי להגיע לקצוות, לא הייתי ממליץ להשתמש בו ללא קייס או סקין.

חומרה

MI MAX הראשון כלל בתוכו את ה SD 650/652, והדור הנוכחי את הsd 625. יש שיראו בכך שנמוך, אך משיגים יותר חיי סוללה בtradeoff הנ"ל ולא מאבדים הרבה כוח.
ה625 המזדקן הוא שבב נפוץ מאוד בקטגוריית הביניים, עם איזון טוב למדי בין ביצועים לסוללה, יחד עם 4GB RAM ו64/128GB של אחסון. הדור הבא של המעבדים לשוק הביניים כבר מעבר לפינה, כשאותי מסקרן במיוחד הSD 636, אך ה-625 עדיין צריך לספק מענה טוב לכל צורך בסיסי של המשתמש הממוצע.

אתחול והדלקה איטיים למדי, 39 שניות מרגע הלחיצה ועד מצב פעיל.

הGPS עובד היטב וננעל בזריזות, מצורף צ. מסך מאפ' GPS TEST כשידי היתה מעט מחוץ לחלון הבית.

כדי לבדוק את ביצועי שבב הNAND השתמשתי בANDROBENCH.. הmi MAX 2 נמצא הרחק מתחת למכשירי דגל, אך עם ביצועי כתיבה טובים יותר בהשוואה לרדמי נוט 3 או 4 ומעט נמוכים מהרדמי 5X ואחיו התאום ה 1A .

 קריאה MB/sכתיבה MB/s
רציפה244 (ממוצע)143 (ממוצע)
אקראית18.151.33

חיישן טביעת האצבע עובד היטב בד"כ, גם אם אינו המהיר ביותר. הוא זיהה את האצבע בקלות גם כשהיתה הפוכה או ב90 מעלות. יחד עם זאת, מעט לכלוך או לחות על האצבע או החיישן מונעים ממנו לעבוד.

חיישן ה IR עובד כראוי ובעזרת האפ' המובנה הצלחתי להתחבר למע' סטריאו בת 19 וטלויזיה של LG. עם מזגנים היה לי פחות מזל ומתוך 3 מזגנים: תדיראן, טורנדו ואלקטרה לא הצלחתי להפעיל אף אחד, גם בשימוש באפ' אחרות.

תצוגה

אחד מ2 הפיצ'רים העיקריים עבורם סביר להניח שתרצו לרכוש את המכשיר. מדובר בפאנל IPS ברזולוציית FHD, שמעניק צפיפות פיקסלים של 342 לאינץ'. מכובד לכל הדעות ולדעתי- עבור שימושים שאינם VR או צפיה בתמונות ברז' גבוהה מאוד, כלומר רוב המשתמשים, זו הרזולוציה האידיאלית כרגע.

לפאנל זויות צפיה ממוצעות, כשעיוות קל בצבע מתחיל בערך ב120 מעלות ומורגש יותר אנכית וצבעים מדויקים למדי. קיימת אפשרות למצב sRGB בהגדרות המפתח, אם כי לא הבחנתי בשינוי משמעותי.
הבהירות המינ' נמוכה מאוד, בחושך מוחלט וכשהסליידר מוסט עד הסוף אפילו קשה מעט לראות את הכתב. בשילוב "מצב קריאה" המעניק לתצוגה גוון חם יותר, בהחלט ניתן להגיע לשימוש לילי ממושך נוח. באור יום הראות טובה. תחת שמש קיץ ישירה המכשיר שמיש בצורה בסיסית בלבד. קל יותר לראות אם הרקע בהיר, פרטים כהים נוטים להיטשטש.

בסופו של יום, המסך יספק בהחלט כל משתמש ממוצע- זה אחד הפרטים החשובים ביותר בהם שאומי היתה צריכה להצליח, והיא לא אכזבה.

תכנה

אם רוצים לשפר את המצלמה, להתקין רום חלופי בעתיד, להשיג הרשאות רוט (כדי לחסום פרסומות, לגבות את המכשיר בצורה נוחה ועוד) וכו', יש צורך לפתוח את הבוטלואדר. על הרפתקאותיי בנסיון לקבל אישור לפתוח אותו תוכלו לקרוא בחלק הבא. אם זה לא מדבר אליכם, תוכלו לדלג להמשך הביקורת ע"י לחיצה כאן.

פתיחת בוטלואדר

שאומי נועלת את הבוטלואדר שלה מזה 2 דורות לפחות. היו טענות שזה כדי להקשות על חנויות להחליף רומים, או שזה הכיוון אליו גוגל מתקדמת כדי להבטיח פעולה תקינה של SafetyNet הדרושה להפעלה של אפ' בנקאיות וכו'. בפועל, זה פשוט מסבך את החיים ללקוחות. דוג' בסיסית: כדי להתקין את גרסת הבטא של MIUI 9 צריך בוטלואדר פתוח. רוצים להתקין רקוברי חלופי? להשיג הרשאות רוט? להחליף רום? ברכותיי, עליכם לפתוח את הבוטלואדר.
במכשירים נורמליים זה אמור להיות פשוט מאוד: מתקינים דרייברים, שורת קוד אחת ונגמר הסיפור. אך אצל שאומי, יש צורך באישור לפתיחת הבוטלואדר.

על הנייר, זה נשמע מסורבל, אך לא בשמיים:
1. פותחים חשבון MI.

  1. נכנסים להגדרות המפתח, מסמנים שמעוניינים לפתוח את המכשיר.

  2. נכנסים לאתר הייעודי, שולחים בקשה עם מס' הIMEI והצדקה לבקשת הפתיחה (למה אני צריך להצדיק את עצמי כדי לבצע שינוי במכשיר שרכשתי?).
  3. מקבלים קוד אישור בsms אותו צריך להזין באתר.
  4. מורידים כלי ייעודי, ממתינים 3 ימים(?!) מאז אישור הבקשה ופותחים את הנעילה.בפועל, החוויה שלי היתה… מאתגרת יותר.

ראיתי ברשת המלצות להראות פעילות בחשבון הmi לפני הגשת הבקשה כדי להוכיח שזה חשבון אמיתי, למשל לחבר אליו כמה שיותר מוצרי שאומי ולכתוב כמה הודעות בפורומים, אז עשיתי זאת. עם מכשיר חדש, ראוטר וצמיד מחוברים לחשבון הרגשתי די בטוח בעצמי.

לאחר שליחת הבקשה וקבלת הקוד בsms ניסיתי להזין אותו ולהפתעתי נתקלתי בשגיאה "您所在的IP申请次数超标" שהיתה בסינית למרות שזה האתר הגלובאלי וכיוון שזו תיבת טקסט מעל הדף, התרגום האוטומטי לא חל עליה. לאחר ביקור קצר בgoogle translate וגיגול של הודעת השגיאה, הסתבר שזו תקלה די נפוצה ושיש צורך בproxy עבור IP סיני כדי לבקש אישור לפתיחת הנעילה. למה שהאתר הגלובאלי יבקש כתובות רק מסין? שאלה טובה.

מסתבר שזו היתה רק המשוכה הראשונה, שכן כל שרתי הproxy שניסיתי לא עבדו כראוי ועדיין קיבלתי את השגיאה, מה שהוביל לחיפוש נוסף בפורומים עד שמצאתי הודעה של מישהו שעבר חוויה דומה ומצא שרת ספציפי שעובד- מה שאכן התברר כנכון, אבל אז נתקלתי בהודעת שגיאה נוספת: " 解锁申请提交失败" שמסתבר שמשמעה "Unlock application failed". למה? אין לי מושג.
בכל נסיון כזה יש צורך לבקש שליחה מחודשת של קוד אישור ושאומי מגבילה את התהליך ל10 הודעות ביום. נשמע סביר, לא? גם אני חשבתי כך. אך לאחר 8 בקשות ולמרות שקיבלתי רק 6 הודעות בפועל, התבשרתי (שוב בסינית) על כך שהגעתי למקס' של 10 ההודעות שמותרות ביום. אין שום סיבה בעולם שתהליך כה פשוט צריך להיות כה מסורבל. אגב, אותן הודעות הן בתשלום ובחשבון הטלפון הבא שלי הופיע חיוב על הודעות לחו"ל ע"ס כמה שקלים. לא קריטי, אבל כדאי להיות מודעים לכך.
פתחתי דיון בפורום התמיכה ולא קיבלתי מענה, אך לאחר זמן מה פשוט קיבלתי אישור פתיחה. אין לי מושג איך או למה.

לאחר מכן, פשוט פעלתי ע"פ ההוראות והשתמשתי בכלי הייעודי. לאחר שתמו 3 הימים שהיה עליי להמתין, משל ניסיתי לפדות שיק, יכולתי סוף כל סוף לפתוח את הבוטלואדר ולהתקדם. הממשק של הכלי המצורף דווקא קליל למדי ולא איבדתי מידע בתהליך.

אולי לא כולם נתקלים בבעיות הללו והבשורה הטובה היא שאישור לפתיחת מכשירים הוא הליך חד פעמי לכל חשבון MI ולאחריו ניתן לפתוח מכשיר בכל חודש, אז לפחות לא יהיה צורך לעבור את כל זה שוב. יאיי..?

זאת ועוד, שאומי *עדיין* לא שחררה את קוד המקור עבור המכשיר, בהסתמך על הרקורד שלה זה ייקח לפחות חצי שנה, ואז רק תתחיל העבודה של פיתוח נורמלי למכשיר. חבל, כי התכנה בהחלט מעכבת אותו, לפחות לדעתי. על פיתוח של רום רשמי מבוסס Oreo אין על מה לדבר בשלב זה.

כעת, נתמקד בתכנה עצמה. קיבלתי את המכשיר עם רום MIUI 8.5 גלובאלי יציב, אבל החלטתי לעבור לבטא של MIUI 9. ראשית, כי היו פיצ'רים שחסרו לי מאוד, ביניהם מסך מפוצל- למרות שגרסת האנדרואיד שלי היתה 7.1.1 ויש תמיכה בפיצ'ר הנ"ל כבר מאנדרואיד 7.0 בAOSP.

שנית, רציתי שהסקירה תהיה רלוונטית לרוכשים עתידיים וMIUI 9 היתה לפני השקה. בינתיים היא כבר הושקה עבור חלק מהמכשירים והנחתי לחבלי הלידה לחלוף עד כמה שניתן. למעשה, פרסום הסקירה נדחה בחודשיים לפחות, בשל בעיות טכניות ובשל הבטחות לפיצ'רים שימושיים שרציתי שייכללו בסקירה. הגרסה האחרונה (01/12/17) תיקנה את אחת הבעיות המרגיזות ביותר בMIUI- ההתראות. בשלב זה, אני חש שהמע' בשלה דיה כדי לעמוד למבחן.

לצערי, כמה דברים לא השתנו ואין לי מושג אם ומתי נראה שיפור בהם: קשה להתעלם מהעובדה שהממשק שואב, ובכן… "השראה" כבדה מאפל וIOS- מהטקסט הקטן מדי בממשק, דרך אייקון הסוללה, החוסר במגירת אפ', אנימציות ואורכן (- אנימציות האתחול/כיבוי דומות במיוחד) וכו'. לצערי, אין כאן את אותה רמת ליטוש שמוצאים בסטוק אנדרואיד עדכנית או בIOS. בחירה בשפה עיצובית קרובה יותר לmaterial design היתה חכמה יותר לדעתי.
בסה"כ, MIUI מציעה חוויית שימוש שלמה למדי, אם כי לטעמי לא מצדיקה את הכובד, נפח האחסון, הזיכרון והאיטיות. היא מכילה מס' פיצ'רים שימושיים אך גם באגים, חלקם ותיקים מאוד, שפוגעים בנוחות השימוש ובסופו של יום, לדעתי, מונעים מהמכשיר לממש את הפוטנציאל המקסימלי שלו.

המע' לא מיועדת לשוק הגלובאלי כקהל עיקרי- שאומי היא יצרנית המכוונת קודם כל לשוק הסיני, לכן היא מחליפה רבות מהאפ' של גוגל: שעון, פתקים, לאנצ'ר, חייגן, אנשי קשר, SMS, גלריה, מחשבון, דפדפן, קליינט מייל, לוח שנה, עוזרת דיגיטלית, גיבוי תמונות ואני בטוח ששכחתי עוד כמה. חלקן טובות, אך רובן נחותות מההיצע של גוגל ועבורי מרגישות כמו bloatware. מרגיז במיוחד שלא ניתן להתקין את החייגן של גוגל מהחנות ללא הרשאת רוט, למרות שאת אנשי הקשר ניתן. יחד עם זאת, החייגן עצמו טוב, אז זה פחות מפריע. חלק מהממשק והפיצ'רים תלוי לא מעט בMI CLOUD, שמציע 5 GB בלבד בחשבון החינמי שלו והשימושי נוח פחות, לפחות לטעמי.

התאמה כבדה של תוכנה נושאת בקרבה יתרונות וחסרונות.

נתחיל מהיתרונות. שאומי הוסיפה כאן מס' פיצ'רים שימושיים:

  • אפשרות הקלטת שיחה המובנה בחייגן עצמו, כמו גם קישור לאנשי הקשר ולאפ' הפתקים (של שאומי בלבד), פתק שנכתב תוך כדי שיחה נשמר תחת כותרת שם איש הקשר. כ"כ, אם נסמן ונעתיק מס' וניכנס לחייגן, הוא יקפוץ אוטומטית כהצעת חיוג. נוח מאוד.
  • אישור קבלה להודעות SMS באפ' של MIUI
  • החלקה ב3 אצבעות עבור צ. מסך ואפשרות לצילום מסך נגלל- שימושי למדי כשרוצים לצלם תכתובת או מסמך ארוך. 
  • ניתן לסדר את ההגדרות המהירות, אם כי מבחר האריחים לא גדול כמו ברומים אחרים ולא ניתן להציג מעל 11.
  • ניתן להשבית את המקשים באפ' מסוימות אוטומטית, כך שלחיצה אחת לא תוציא אתכם מהאפ' או תפריע לסרט בו אתם צופים. לחיצה כפולה על כל מקש קפסטיבי תחזיר אותם לפעולה. ניתן אף להגדיר קיצור לכך בהגדרות המהירות.
  • מצב קריאה: מקביל לlive display מ CM/LOS – הענקת גוון "חם" יותר לתצוגה ע"י הפחתת הגוון הכחול, במטרה להקל על קריאה ממושכת בתאורה נמוכה. ניתן להפעיל מיידית, גם ע"י קיצור במסך ההגדרות המהירות, או לתזמן הפעלה והפסקה אוטומטיים, כמו גם לכוון את רמת השינוי.

  • הדלקת מסך ע"י הדלקה כפולה. משום מה , כיבוי המסך לא כלול, אך ניתן להגדרה ע"י לחיצה ארוכה על אחד מהכפתורים הקפסטיביים, כדור מהיר (עליו בהמשך) או ע"י פתרונות צד ג', כמו לאנצ'ר נובה.
  • מצב יד אחת – הגיוני בגודל מסך שכזה. האפשרויות הן 3.5, 4, 4.5" בלבד. אם מחליקים ממקש הבית אל מקש ה"חזור" או "אחרונים", המסך ייצמד לימין או לשמאל, בהתאמה. זה המענה לנגישות לשטח המסך עצמו, אך מה לגבי המקשים?
  • כדור מהיר: במסך כה גדול, חלק מהמשתמשים יתקשו להגיע למקשי הניווט. האגודל של היד האוחזת במכשיר נמצא גבוה יותר. כדי לחסוך מתיחה של היד בנסיון להגיע, קיים פיצ'ר בשם "כדור מהיר"- שכשמו כן הוא: כדור קטן ובר הזזה על המסך שבלחיצה עליו פורש חמישה קיצורים ברי התאמה, סידור ושינוי. ניתן למצוא שם את "בית" , "אחורה", "תפריט/אחרונים" שמחליפים את הכפתורים הקפסטיביים ועוד מגוון אופציות מע' כגון צילום מסך, לחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה, ביטול סיבוב אוטומטי ועוד. ניתן גם לבחור קיצור לאפ' מסוימת. הכדור ניתן להסתרה אוטומטית ויש חיווי עדין במיקום בו הותרנו אותו. בהחלקה או לחיצה עליו הוא נחשף. לצערי, לא ניתן להוסיף מעל 5 קיצורים. הקונספט דומה לשימושיות הבסיסית ביותר של פיצ'ר הpie מבית PARANOID ANDROID,שגרסאות שלו נמצאות כיום בחנות להורדה.

  • שטח שני- האימפלמנטציה של שאומי ליוזרים. שיחות אחרונות (בלי אנשי קשר) והודעות SMS עדיין זמינות.
  • יישומים כפולים- מאפשר התקנה כפולה של יישומים על המכשיר, שימושי עבור אפ' IM כפולות ל2 כרטיסי סים, למשל.
  • התראות ושורת מצב- ניתן להפריד התראות והגדרות מהירות למסכים נפרדים, ניתן להציג אחוזי סוללה (בפונט קטנטן, כמו באייפון), לסדר מחדש את ההגדרות המהירות ולגשת להתראות יישומים.
  • לחצנים- ניתן לבחור פעולה עבור לחיצה ארוכה וקצרה מרשימה סגורה ולא ארוכה, להגדיר תאורת לחצנים ולקבוע את משכה, להשבית את הלחצנים בכניסה לאפ' מסוימות- כשלחיצה כפולה תחזיר אותם לפעולה
  • נא לא להפריע- ניתן לקבוע השתקה כוללת או חלקית, אם לקבל שיחות- אם כי האופציות הן מכולם, מאנשי קשר, או אנשי קשר המסומנים בכוכב בלבד, לא ניתן לבחור אנשי קשר ספציפיים. ניתן לתזמן הפעלה אוטומטית של השעות. פעולה בסיסית סבירה, אבל יש יישומים טובים יותר של הפיצ'ר.
  • MI MOVER- אפ' המאפשרת ייבוא הגדרות, אפ' וכו' בין מכשירי שאומי. שימושי בשדרוג למכשיר חדש.
  • MI DROP- שיתוף קבצים דרך wifi direct, כמובן ששני המכשירים צריכים את האפ' מותקנת וMIUI בגרסה 8 ומעלה. יש מגוון אפ' כאלו בחנות, אבל נחמד שיש כבר אופציה מובנה. שימו לב, הwifi לא יפעל במקביל לשימוש באפ'.

הבינוני:

  • נועל היישומים- מאפשר בקשת סיסמה טרם פתיחת יישומים נבחרים. ניתן להגדיר סיסמה השונה מסיסמת הנעילה או לפתוח ע"י טביעת אצבע. בניגוד להרבה אפ' צד ג', אין שניה של לאג בה ניתן לראות את המסך הראשי של האפ' הנעולה כשפותחים אותה. יחד עם זאת, הגישה לקבצים עצמם לא ננעלת. למשל, אם נעלתי את "גלריה" או הסתרתי תמונות מסוימות, אני עדיין יכול לגשת אליהן דרך תמונות גוגל או כל אפליקציית גלריה אחרת שאתקין מהחנות, או פשוט גישה לקבצים עצמם. הסתרת תיקיה מסוימת בסייר הקבצים המובנה לא תמנע גישה אליה מסייר קבצים אחר. כנ"ל לגבי הסתרת שיחה באפ' הsms. הפיצ'ר הנ"ל יעניק הגנה בסיסית מחיטוט אקראי ולא יותר. למעוניינים בפרטיות יש פתרונות צד ג' בחנות.
  • משגר- בסיסי מאוד, אבל שמיש, נטול מגירת אפליקציות או הגדרות מתקדמות. בMIUI 9 הוא בהחלט השתפר וכעת ניתן לסדר את האייקונים בצורה נוחה משמעותית וכבר לא צריך לגרור אותם בין המסכים- יש תצוגה מוקטנת של כל מסכי הבית הזמינים בתחתית המסך וכך ניתן לסדר אותם במהירות וקלות יחסית. משום מה, לא מצאתי דרך לשנות גודל ווידג'טים של שאומי דרכו, בניגוד לאחרים. המשגר מאפשר פריסה של 4X6 או 5X6 בלבד. ניתן לשנות אפקט גלילה, טפט וערכת נושא. ניתן לנעול את פריסת מסכי הבית- שימושי במיוחד עבור מבוגרים שלא מסתדרים עם swipes ומבלגנים את מסכי הבית שלהם בקביעות. עבור מי שנוטה להתקין אפ' רבות, קשה מאוד לסדר אותן בתיקיות כראוי, למרות האנימציות הנחמדות. למי שלא מתחבר לגישה הזו (אני ביניהם), משגרים אחרים, למשל NOVA, זמינים בחנות וניתנים להתקנה בקלות.

  • אחסון- הטיפול במיפוי האחסון וגישה מהירה לפינוי שטח בו שונה מסטוק אנדרואיד, ולא בהכרח לטובה. כניסה להגדרות-אחסון תראה פילוח של הנפח התפוס, אך ללא גישה קלה אליו ספציפית. לא ניתן ללחוץ על קטגוריה ולהגיע לקבצים כדי למחוק אותם ישירות. כדי לעשות זאת, יש צורך לגלול מטה, ללחוץ על "מנקה" ואז בצד שמאל למעלה "ניקוי עמוק". אפילו אז, הקטגוריה לא מחולקת ע"פ היררכיית תיקיות אלא קטגוריות אחרות. למשל, "סרטונים" היא רשימה ארוכה המחולקת ל"סרטונים שצולמו" ו"סרטונים שהורדו". קיצור דרך לתיקיות המכילות אותם היה נוח והגיוני יותר, בפרט כששמות הסרטונים בד"כ לא אינפורמטיביים והקונטקסט של היכן הם מאוחסנים עוזר בניפוי מהיר יותר שלהם.

כעת הגענו לחסרונות.

נתחיל מחסרונות ממשק קלים שמפליא אותי שעדיין קיימים:

  • באג החיפוש בחייגן. כל עוד מקלידים מילה אחת, הכל בסדר. ברגע שמוסיפים מילה, תוצאות שמתחילות באות הראשונה של המילה השניה עולות לראש החיפוש, כשהשם שמחפשים יהיה בד"כ בתחתית ויהיה צורך לגלול מטה עד הסוף עבורו. אם אותו שם נמצא באנשי הקשר המועדפים הוא יופיע למעלה יחסית. פתרון אפשרי הוא להתקין את אפ' אנשי הקשר של גוגל ולחפש דרכה.
  • אין אריח המציג את אחוזי הסוללה בהגדרות המהירות. כדי להיכנס למידע הרלוונטי לגבי סוללה יש לעבור כמה וכמה לחיצות ותפריטים. לא מצאתי דרך לאפס ידנית את מונה הסוללה, שלא מתאפס אוטומטית עד שטוענים ל90%.
  • נעבור לחסרון מהותי יותר. כשרום עובר שינויים דרסטיים מבסיס הקוד של אנדרואיד לוקח זמן רב, לעיתים רב מאוד, לעדכן אותו לגרסה חדשה. התהליך דורש משאבים רבים, בפרט כששאומי מוציאה מכשירים חדשים חדשות לבקרים, אפילו כשרבים מהם דומים מאוד. כמה זמן? בממוצע, יש פער של שנה לפחות בין השקת גרסת אנדרואיד חדשה ועדכון מכשירים אליה, אם בכלל. אפילו כשמכשיר כבר מריץ גרסה עדכנית, פיצ'רים מרכזיים בה עלולים להיות חסרים. למשל, ה MI MAX 2 הריץ אנדרואיד 7.1.1 ועדיין לא תמך במסך מפוצל ב MIUI 8.5, למרות שהוא קיים באנדרואיד. כנ"ל לגבי הטיפול בהתראות.
  • התראות. סוף סוף! האח! הידד! בבטא האחרונה קיבלנו טיפול סביר בהתראות! סוף כל סוף שאומי החליטה ליישר קו עם אנדרואיד וניתן להרחיב התראות אינדיבידואלית ולהשיב להן משורת ההתראות. עדיין ניתן למצוא באגים קטנים, כגון חוסר יכולת להותיר התראה אינדיבידואלית מסוימת מורחבת מבלי להחזיק אותה כך, כשגם הלחיצה על החץ הקטן שאמור להרחיב אותה לא עוזרת, או אייקונים עבור אפ' שלא מקובצים יחד אלא מופיעים עבור כל הודעה, אבל סוף כל סוף המכשיר הפך לשמיש יותר. מי שעוד לא קיבל את העדכון המיוחל ייתקל באחד משני מצבים: העדיף הוא זה בו שאומי החליטה לזנוח את קיבוץ ההתראות המרגיז שלה ולאמץ, איך לא, את הגישה של אפל. התראות לא מקובצות או ממוינות לפי אפליקציה אלא לפי זמן הגעה. אם אתם מקבלים המון התראות זה ימלא את הוילון במהירות רבה, אך זה עדיף משמעותית על המצב בMIUI 8 בו קיבלנו טקסט קטן, ללא אפשרות הרחבה נורמלית של הודעות בוילון, כשבאפ' MI (כגון אפ' הSMS של שאומי) ניתן להשיב ישירות מהוילון אך לא להרחיב את ההודעה כדי לקרוא מעט יותר מבלי להיכנס לאפליקציה. באפליקציות צד ג' המצב הפוך: ניתן להרחיב מעט אך לא להשיב מהוילון. זה פשוט לא מקובל ב2017, בטח לא כשהמכשיר מריץ נוגט, שמטפלת נפלא בהתראות. אם אתם לא משתמשים בוילון ההתראות יותר מדי, זה לא ממש ישנה לכם.

כאן הגענו לאספקט שהכי הפריע לי בשימוש שוטף במכשיר:

  • ניהול הזיכרון. במילה אחת- אגרסיבי. ב2 מילים- מאוד אגרסיבי. נתחיל מהעובדה שהמע' עצמה תופסת כ2 GB RAM ללא כל אפ' אחרת ברקע(!). אולי זו הסיבה לצורך בניהול כה אגרסיבי של הזיכרון. ניתן לשפר את המצב בכניסה להגדרות המפתח ובחירה ברמה של אופטימיזציית זיכרון. המכשיר הגיע עם "בינוני" כברירת מחדל וזה מאוד הקשה עליי. אציין שבעדכונים בין גרסאות חשתי בשיפור מה, אבל אנחנו רחוקים מאוד משימוש אידיאלי. בזמן עבודה, אני נוטה לעבור הרבה בין אפ', בד"כ משתמש בו זמנית במייל, עורך טקסט, דפדפן, אפ' פתקים, מחשבון, excel, לפעמים חיבור ssh או CLI. קרה לי לא אחת שאפ' inbox נטענה מחדש למרות שלא עברו 10 דקות מאז נכנסתי אליה לאחרונה, מה שמוציא אותי מהמייל שהיה פתוח ומצריך חיפוש ופתיחה מחודשת שלו, או חיפוש של המייל שהייתי באמצע לכתוב בטאב הטיוטות. גם לשוניות "טריות" יחסית בכרום נטענות מחדש לא אחת בזמן שימוש עמוס.

כשהייתי בדרך (אל חשש, לא נהגתי בעצמי) וניסיתי מולטיטאסקינג טיפוסי למדי שכלל ניווט, גלישה, התכתבות, בדיקה באפ' אגד והאזנה לפודקאסט- הניגון נקטע יותר מפעם אחת, תוך כדי האזנה. ממכשיר עם 4GB ראם ציפיתי להרבה יותר. ניתן "לנעול" אפליקציות מסוימות כדי שלא תיסגרנה, אך זה אומר שבסיום צריך לזכור "לשחרר" אותן, אחרת הן תהיינה פתוחות כל הזמן ותצרוכנה סוללה.

שינוי של הגדרת אופטימיזציית הזיכרון ל"נמוך" שיפר את המצב אך לא פתר אותו לחלוטין, וביטול שלה כליל פגע בחיי הסוללה אך עדיין לא פתר את כל הבעיות. לכן, בסופו של דבר חזרתי ל"נמוך" ולמדתי להסתדר.

כשהאפ' נסגרות מהר בשל ניהול הזיכרון האגרסיבי הן נאלצות להיפתח מחדש וכאן ביצועי המעבד בשילוב הממשק הכבד באים לידי ביטוי. אולי לא הייתי מגדיר זאת כ"איטיות" כל הזמן, אך ההבדל בין השילוב הזה לאחד עם רום נקי וקל יותר או עם חומרה חזקה יותר מורגש. בפתיחת אפ' מיד לאחר יציאה של המכשיר ממצב שינה או בטעינה מחדש כשהמכשיר "עמוס" ניתן לחוש בלאג של 1-3 שניות עד שהתוכן זמין בצורה מלאה, אפילו עם האנימציות הארוכות יחסית של המע'. כחובב סטוק ורומים הקרובים אליה, אני בד"כ מאיץ את אנימציות המע' או מבטל אותן (כניסה לאפשרויות מפתח ובחירה קנה מידה של אנימציה 0.5X ) כדי להעניק למע' תחושה זריזה יותר, אך כאן מצאתי שבעת עומס, אנימציות זריזות רק מדגישות את העיכוב, אז החזרתי את המצב לקדמותו. הממשק לא מרגיש מאוד רספונסיבי ופשוט למדתי לחיות עם המתנה שהממשק ישיג אותי.

כל זה מצער מאוד, בפרט בהתחשב בעובדה שאין פיתוח נורמלי למכשיר כי שאומי עדיין לא שחררה את קוד המקור. חבל, כי התכנה עוצרת את המכשיר מלהיות כלי פרודקטיביות מהנה ויעיל.

שוב, דפוס השימוש שלי כבד מהממוצע ובשימוש מזדמן בwhatsapp, גלישה ומוזיקה, סביר להניח שלא תיתקלו בכך. גם אם כן, לא מדובר ביותר מ3 שניות, לרוב 1-1.5 שניות לכל היותר.

עדיין, מע' נקיה וקלה יותר עם ניהול זיכרון חכם ואופטימיזציה ראויה היתה מספקת חוויית שימוש טובה משמעותית, אך אין לנו מושג ברור לגבי מועד שחרור קוד המקור או רמת האימוץ של קהילת הפיתוח את המכשיר.

קליטה

WIFI- אני מקבל מהירויות נמוכות יותר מאשר במכשירים אחרים, אך המכשיר אוחז באות בצורה יפה. ההפרש האפקטיבי במהירויות בין מרחק של חצי מטר ו10 מטרים מהראוטר באפליקציית speed test היה זניח. כשהתרחקתי לקצה הבית, כ14 מטרים עם 2 קירות בטון באמצע, המהירות ירדה בכחצי. הנה מס' צ. מסך מאפ' wifi analyzer, במרחק 1, 10 ו14 מטרים מהראוטר, כש10 מטרים הו הסלון ו14 מטרים הוא הפינה הרחוקה והבעייתית ביותר בבית:

קליטה סלולארית על MIUI 8.5 לא היתה טובה בתוך מבנים. נתקלתי לא אחת באיבוד קליטה מוחלט או האטה דרסטית במהירויות הורדה על LTE, כמו גם מעבר תכוף יותר לhspa+. מאז המצב השתפר ולמרות שיש מכשירים עם קליטה טובה ויציבה יותר, הmi MAX 2 מיישר קו עם הממוצע ברף המחיר.

איכות שמע

שיחות

באפרכסת- שמע נקי אך לא חזק מאוד. בסביבה סואנת הוא יישמע בקושי מה, בתלות בעוצמת הקול מעברו השני של הקו. לעיתים, בשל גודל המכשיר, מפספסים את המיקום המדויק של האפרכסת מול האוזן. מצאתי שבזמן קניות, נסיעה או עבודה, הצורה הנוחה ביותר לשיחה היא חיבור אזניות.

ברמקול- שיחות נשמעות היטב אך כבר שמעתי ספיקרים חזקים יותר. לא מצאתי בעיה לשוחח תוך כדי נסיעה.

מדיה

שאומי מתפארת בזוג רמקולים סטריאופוניים, אך בפועל זה הרגיש לי יותר מיתוג או גימיק. הספיקר המשולב באזניה חלש משמעותית ולא מפצה ביעילות על חסימה של הספיקר הראשי, מה שקרה לא אחת כשהחזקתי את המכשיר במאוזן.

השמע באזניות, בשיחות ובמדיה, טוב מאוד ומצאתי שבד"כ כך אני נהנה הכי הרבה. יש בהגדרות המכשיר פרופילי שמע לאזניות ספציפיות של החברה, אך לא מצאתי שהן העניקו הבדל משמעותי, גם כשהשתמשתי בדגם הספציפי המצוין.

הרמקולים מאכזבים למדי עבור מוזיקה ובינוניים עבור וידאו: צלילים מתעוותים בקלות יחסית, באסים חזקים מעוותים את השמע הכללי, כלי נשיפה וגיטרות חשמליות לא נשמעים טוב בווליום גבוה, ההפרדה לוקה בחסר וכשצופים בסרט עם יותר מ2 ערוצי אודיו, חלק מהמלל לא נשמע בבירור. (כ"כ, אני ממליץ בחום לא להשתמש בנגן המובנה). חבל, כי אם היו משקיעים בהם הוא היה יכול להיות מעניין מאוד כמכשיר מדיה נייד שלם.

כדי לדמות סיטואציה נפוצה, ניגנתי בפני מכרים אותו קובץ שיר דרך redmi note 3 pro בן כשנה ודרך mi max 2 מבלי להראות את המכשירים וביקשתי מהם לבחור את הצליל העדיף. כולם בחרו ב MI MAX 2 אך ציינו שההבדל לא דרסטי. ייתכן שהם לא חדי אבחנה במיוחד ולא ניגנתי כל סוג מוזיקה, אבל אם רוצים להנות, עדיין לא ניתן לוותר על רמקול. אפילו אחד בסיסי ב20 ש"ח משדרג את החוויה משמעותית.

כמכשיר ביניים הרמקולים מעל הממוצע. כמכשיר מדיה ייעודי, לא ממש.

סוללה

אחד מהמקומות בהם ה MI MAX 2 זורח! קשה להסביר כמה כיף לקום בבוקר ולזכור שלא טענתי את המכשיר אתמול ועדיין לצאת מהבית ללא חשש להיתקע ללא סוללה. טעינה מלאה תספיק בממוצע ליומיים בשימוש קל-בינוני, יממה מלאה של שימוש כבד או כ12 שעות של שימוש כבד מאוד. הממוצע שלי הוא טעינה של אחת ליומיים עם 7 שעות מסך.

כדי לספק נק' ייחוס מלבד צ. מסך, הנה תיאור של יומיים:

  1. יצאתי מהבית בשעה 12:30 עם 77% סוללה. במהלך היום התכתבתי בטוויטר ווטלגרם במשך מס' שעות, כמעט ברציפות, ניווטתי עם WAZE במשך כ 40 דק', גלשתי על DATA, האזנתי לוקאלית במשך כמה שעות במצטבר לפודקאסט וחזרתי הביתה בשעה 21:00 עם 29% סוללה.
  2. במהלך יום וחצי ירדתי מ92 ל26%, עם כ7 שעות מסך, כ40 דק' של מוזיקה בספיקר או בחיבור לרמקול BT, כ20 דק' של tethering ללפטופ, כחצי שעת שיחה, התקנת כ15 אפ' והרצת בנצ'מרקים.

טעינה

קיימת תמיכה בטעינה מהירה בפרוטוקול QC 3, אם כי נתקלתי בתופעה מעניינת מאוד: ב3 ניסויים שונים שערכתי, ההפרש במהירות הטעינה בין מטען 2.1A גנרי שקיבלתי עם המכשיר למטען QC3 מהיר של BLTIZWOLF היה זניח, למרות שהמכשיר הראה אינדיקציה של טעינה מהירה (שינוי בסמל הטעינה) רק עם המטען המתאים. לא בטוח כיצד להסביר זאת, אשמח אם רוכשים נוספים יוכלו לנסות לשחזר את הבדיקה.

אני לא אוהב לבדוק טעינת מכשיר כשהוא כבוי, כי לרוב לא נטען אותו כך. להלן ממוצע טעינה ל10, 30 ו60 דק' כשהמכשיר דולק ומסונכרן, בחלק מהמקרים מעלה תמונות לענן, אך עם מסך כבוי לרוב. יש לקחת בחשבון שהחל מ80%, הסוללה נטענת בקצב איטי יותר בד"כ.

טעינה- 6-8% ל10 דק'
18-25% לחצי שעה
35-50% לשעה.
בד"כ, טעינה מלאה של המכשיר בכשעתיים עד שלוש, בתלות בפעולות ברקע.

מצלמה

החיישן הראשי של מצלמת ה MI MAX 2 זהה לחיישן הראשי ב MI 6, מה שהעלה את הציפיות שלי ממנו. כמובן, חיישן הוא ממש לא הגורם החשוב היחיד, אבל בכ"ז- לפחות על הנייר, יש כאן יתרון על מכשירי ביניים אחרים.
אפ' המצלמה מכילה כמה פיצ'רים נחמדים, כמו מצב tilt shift שמאפשר למקד מוקד ספציפי ולטשטש את סביבתו, יכולת יישור אוטומטי כשמצלמים בזוית, הפעלה קולית, טיימר, סלפי קבוצתי- אמור לקחת רצף תמונות ולנסות לאחדן כך שכל אחד מהמצולמים נראה הכי טוב, פנורמה ו HHT שאמור לסייע במצבי תאורה קשה. בוידאו יש לנו מצב slow motion ו time lapse, כשהחיישן הראשי מציע צילום עד 4K והקדמי עד FHD. לאחר הצילום, הגלריה מציעה עורך תמונות מובנה, אם כי בסיסי למדי.

הבעיה היא באיכות התמונה הסופית. גם כאן, מה שעוצר את הביצועים בחלק גדול מהמקרים זו התכנה. במצלמת הסטוק ניתן להפיק תמונות יפות מהמצלמה האחורית- בעיקר בתנאי תאורה אידיאליים, בסצנות לא עמוסות מאוד ובמרחק קרוב עד בינוני. גם אז, פרטים נראים די "רכים" אם מבצעים זום לאחר מכן או מצלמים ממרחק של כ7-10 מטרים, והטווח הדינאמי מוגבל למדי. בתאורה בינונית ומטה האיכות צוללת במהירות- הרעש מזנק, פרטים נעלמים, החדות יורדת והפוקוס מתקשה בנעילה לעיתים.

צילום הוידאו רועד מאוד. לא ניחנתי ביד היציבה ביותר, אך גם הליכה פשוטה מספקת וידאו קופצני למדי. הסאונד בוידאו מתחת לנורמה (ולא בפעם הראשונה אצל שאומי) אבל סביר כשהסביבה לא רועשת מאוד ואין הרבה מקורות קול. לא אחת רעשי רקע (כגון רכבים וכו') נשמעים מתכתיים או נשמעים כאילו דרך מים, כצליל עמום.

המצלמה הקדמית בינונית ומטה, עם טווח דינאמי צצר יותר, חדות ירודה ורמת רעש גבוה.

אך יש מה לעשות, לפחות לגבי המצלמה הראשית. ניתן להתקין אפ' מצלמה שהיא בעצם פורט למצלמת הפיקסל של גוגל, שמספקת שיפור, לעיתים דרסטי, באיכות הצילום- בפרט בתאורה חלשה ובוידאו. ניתן למצוא הסבר נרחב מעט יותר לגבי דרך פעולתה, תמונות לדוג' ומדריך התקנה כאן.

שימו לב, המכשיר מצלם כל הזמן כשהאפ' פתוחה (מבלי לשמור עד שלוחצים כדי לצלם) כדי לקצר את זמן הלכידה של התמונה, אז לא כדאי להותיר אותה פתוחה סתם כך. למרבה הצער, עדיין לא אוכל להמליץ לעבור להשתמש בה אקסקלוסיבית, שכן הפלאש דרכה במצלמה הראשית רך וחלש משמעותית, מה שמקשה לעיתים על מיקוד ונעילה ראויה על אובייקטים בתאורה חלשה. לעומת זאת, ללא שימוש בפלאש התוצאות טובות משמעותית- הטווח הדינאמי משתפר, כמות הרעש פוחתת דרסטית, החדות משתפרת, הטיפול בצבע עדיף וקולטים יותר פרטים.

דוגמאות מהמצלמה (לא הסטוק של שאומי, כמעט כל התמונות כאן צולמו עם הפורט למצלמת הפיקסל, כיוון שרציתי להמחיש את פוטנציאל המכשיר):

צילום באור יום:

צילום בתוך מבנה:

בתאורה נמוכה:

לעיבוד תמונה ולכידה כאלו על מכשיר ביניים יש מחיר, כמובן. בגרסה האחרונה וכשבוחרים את האיכות הטובה ביותר, לוקח למצלמה כ2-3 שניות(!) כדי לצלם בתאורה חלשה מאוד ועוד כ3 שניות כדי לעבד את התמונה (לא משפיע על צילום תמונות חדשות). ניתן לבחור איכות בהגדרות די להשיג פעולה זריזה יותר ע"ח פחות פירוט.
קיימת אפשרות לייצוב וידאו באפ' הזו, ע"י cropping, והתוצאות טובות יותר אך עדיין לא בשורה אחת עם OIS או אפילו פתרונות EIS איכותיים. קיים גם צילום בהילוך איטי, אם כי יש אופציה ל 120 FPS ב1080P בלבד.

למרות ההתפארות בחיישן העיקרי של הmi6 , מצלמה היא הרבה יותר מחיישן ומרגישים זאת כאן. בטווח המחירים הנ"ל יש מכשירים עם מצלמות עדיפות משמעותית, אך עם מעט מאמץ ניתן לשפר את איכות התמונות המתקבלות ולקבל מכשיר עם מצלמה נחמדה בהחלט, גם אם לא קרובה לשיא התמורה למחיר באספקט הנ"ל בקטגוריית המחיר.

מקווה שקיבלתם מושג טוב יותר לגבי המכשיר בפרט וMIUI בכלל.

אם יש שאלות, אשמח לענות.

לקניה: