הצעת חוק – בדרך לצדק צרכני עוצרים לתדלק
הקדמה: הבלוג שלנו עוסק בחלופות איכותיות וטובות למוצרים שמחירם בישראל מופקע. אבל לא לכל מוצר יש חלופה מסין ובהיותנו בלוג צרכני, חשוב לנו להביע את דעתנו בנושאים רחבים יותר, גם כאשר אין לנו יכולת להציע מוצר אלטרנטיבי. במקרה זה אנחנו מציעים לתקן חוק צרכני מעוות אשר מדכא תחרות במשק.
כמה אנשים עושים חשבון פשוט?
אתחיל בסיפור קצר שקרה לי לא מזמן, הייתי באחד מהסופרים הגדולים בישראל ורציתי לקנות 4 ירכיים עוף. הקצב האדיב שקל, ארז, עטף והדביק את תגית המחיר – אני הצצתי על המדבקה לראות שיצא 37.40₪ טוב, מה שיצא יצא. רגע לפני שהלכתי, שמתי לב בחצי עין שיש מבצע לחג – עוף שלם ב-17₪ ליחידה. מזועזע מהמחיר המופקע ששילמתי, פניתי לקצב ושאלתי אותו האם השלט נכון, האם זה באמת 17₪? שהרי אני יכול לקנות שני עופות שלמים ב-34₪, לקבל את ה-4 ירכיים שביקשתי וישאר לי עודף 3.40₪, שלא נאמר עוד הרבה יותר עוף להאכיל את משפחתי (אנחנו לא זוכים לאכול בשר לעיתים קרובות עם המצב הנוכחי…). הקצב השיב לי באותה תדהמה ושאל: "אתה לומד בטכניון??" שאלה מוזרה לא?! הרי חשבון פשוט אומר 17X2=34 ש"ח וזה פחות מ-37.40 ובשביל זה צריך לעבור את כיתה א' בטח שלא צריך תואר B.Sc. אבל מסתבר שאותו קצב אדיב עמד שם כל היום וארז בשר ולטענתו, אני הראשון שעלה על זה. ברור שאין פה קושי מתמטי – אז למה אנשים לא עושים את החשבון הפשוט הזה? כי "אין לנו ראש לטחון חישובים" על כל מוצר מתוך עשרות המוצרים בעגלה ולמען האמת גם אין לנו זמן לזה!
כמה אנשים עושים חשבון מורכב?
אם 17X2=? זה תרגיל שאנשים נמנעים מלעשות בראש, מה לגבי תרגילים קשים יותר? מה לגבי 7.74X40=? זה כבר כאב ראש…
בואו נעשה תרגיל "קשה"
יש לנו שתי תחנות דלק במסלול, אחת מוכרת דלק במחיר 7.79₪ לליטר והשנייה במחיר 7.74₪ לליטר. התחנה הזולה יותר מאלצת אותנו לעשות עיקוף קטן של פחות מקילומטר סה"כ. האם שווה לנו לטרוח?
אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שהאנשים יתחלקו לשתי קבוצות:
- אלה שיאמרו לעצמם – זה בטח לא חוסך לי כלום כי אני עושה עיקוף.
- הצרכנים "הנבונים" שיחפשו את התחנה הזולה בכל אופן.
אבל (כמעט) אף אחד לא יטרח לעשות את החישוב האמיתי! אנחנו נסתמך על אינטאיציה או שפשוט נוותר מראש על החישוב. הרי אנחנו לא טורחים אפילו לעשות 17X2… ומה אתם הייתם עושים?
זו לא אשמתכם!
האנושות סיגלה לעצמה יחידות מידה – מטרים (מרחק), ליטרים (נפח), שניות (זמן), וואט (הספק), אמפר (זרם חשמלי), ניוטון (כח), גרם (משקל)… כל יחידת מידה משמשת למדידת גודל פיסיקלי אחר. אבל גם לגודל פיסיקלי יחיד, יש המון יחידות מדידה שונות, למשל מרחק:
ננומטר, מיקרומטר, מילימטר, סנטימטר, מטר, קילומטר, מייל, אינטש, מייל ימי, מייל סקנדינבי(=10 קילומטר), פארסק…
למה שלא נשתמש תמיד באותה יחידת מידה? למה לסבך? משום שזה דווקא הרבה יותר נוח! המדענים יודעים את זה אבל איכשהו הידיעה הזאת לא חילחלה לחיים הצרכניים האישיים שלנו, אנחנו נעולים על קונבנציות מעיקות ולא שימושיות.
בואו נחזור לתרגיל עם תחנות הדלק – הפעם ביחידת מידה נכונה
נניח שנמציא יחידת מידה חדשה שנקראת "המיכל הסטנדרטי" ונגיד שנקבע אותה להיות 40 ליטר.
אז על השלט של תחנות הדלק לא יהיה רשום 7.79 ו- 7.74 אלא יהיה רשום 312₪ ו-310₪ (כן, בשקלים שלמים!!)
פתאום זה פשוט!
האם שווה לי לעשות עיקוף בשביל לחסוך 2 שקלים? אולי כן, כנראה שלא… זה לא העניין, העניין הוא שעכשיו כל אחד יכול לעשות את השיקול הזה בקלות!
ומה אם אני צריך למלא רק חצי מיכל? אז החסכון הוא אפילו קטן יותר, רק 1₪. קל הרבה יותר לקבל מושג אינפורמטיבי על גודל החיסכון כאשר היחידות נכונות.
עוד דוגמה
באותה תחנה, שירות מלא עולה 7.95 ש"ח לליטר ושירות עצמי עולה 7.74 ש"ח לליטר. האם שווה לי ללכלך את הידיים או שכדאי לי להתפנק? יקום הגאון שעושה את החשבון הזה בראש…
אבל איך זה היה נראה ביחידות מידה נכונות? זה היה מיכל מלא בשירות עצמי ב-310₪, בשירות מלא ב-318₪. פתאום זה פשוט – 8 שקל הפרש למיכל מלא. עכשיו אני יכול להחליט אם בא לי להשאר באוטו ולקרוא מיילים בסמארטפון בזמן שמתדלקים לי את האוטו או למלא בעצמי ולהתפנק בכוס קפה על עבודתי הקשה. שוב, העניין הוא שההחלטה הופכת לפשוטה ונכונה כי קל לנו לראות את זה בלי צורך לעשות חשבון בראש.
לא רק דלק!
כמעט כל יחידת מידה היום בעולם הצרכנות צריכה תיקון. כל מה שצריך זה לקחת את הגודל השימושי הנפוץ ולקבוע אותו,
למשל בקבוק שמפו:
-
- 750ml
-
- 700ml
-
- 700ml
-
- 750ml
-
- 700ml
-
- 600ml
-
- 700ml
₪1.21 ל-100 מ"ל או 1.97 ל-100 מ"ל? אין למחירים האלה ערך! כי בדרך כלל שמפו בא באריזות של 700ml אז אם היינו מגדירים את ה"בקבוק שמפו סטנדרטי" היינו מקבלים מחיר של 8.47₪ מול 13.79₪ אלה מחירים ברי השוואה בתפישה האנושית-צרכנית. ונכון שיתכן שבקבוק שמפו ראשון הוא 600ml והשני אולי 750ml אבל הצגת המחירים ביחס ליחידת מידה נכונה ולא ליחידת מידה שרירותית נותנת משמעות להשוואה, נותנת לנו סדר גודל ואינטואיציה נכונה, בוודאי הרבה הרבה יותר נכונה מאשר המחיר ל-100ml שלא אומר כלום.
ומה עם שימורי טונה?
למה לרשום מחיר ל-100 גרם אם השוק הישראלי התייצב על משקל של 160 גרם מוצר מסונן? אין בזה שום הגיון!
-
- ריו – 160 גרם
-
- סטארקיסט – 160 גרם
-
- ויליגר – 160 גרם
-
- וילי פוד – 160 גרם
-
- קנייה חכמה – 160 גרם
-
- יונה – 160 גרם
המחיר לקופסאת שימורים של טונה, בכל גודל שהוא, מהקטנים של 120 גרם ועד הגדולים של 570 גרם ויותר, צריכים לשאת תגית מחיר ל-160 גרם שהיא "קופסאת הטונה הסטנדרטית" כך השוק קבע. וכפיית תווית מחיר ל-100 גרם לא רק שלא עוזרת אלא שגם מבלבלת במקרה הזה!
חיתולים זה אחד הנושאים הכאובים
-
- פמפרס – 48 חיתולים
-
- האגיס – 44 חיתולים
-
- פמפרס – 99 חיתולים
-
- טיטולים – 48 חיתולים
-
- האגיס – 46 חיתולים
חיתולים זה ג'ונגל של כמויות ומחירים! אין שום סטנדריזציה ונראה כאילו שזה בא לבלבל את הצרכן כמה שיותר… העלות של חיתול מסומנת בשברי האגורה, 71.4 אג' לאחד מול 76.3 אג' לשני, לא אומר לנו כלום. במקרה החמור הזה צריך לקחת החלטה שמבוססת על צריכה סטנדרית דו-שבועית, נאמר 3 חיתולים ליום = 42 חיתולים לשבועיים. שוב, העניין פה הוא לא אם זו הצריכה הספציפית של תינוק כזה או אחר, אבל זה מספר שנותן אינטואיציה! עכשיו במקום 71.4אג' מול 76.3אג' נקבל מחיר 30₪ מול 32₪ בין אם זו הכמות השבועית שלכם או הכמות הדו-שבועית שלכם, זה לא משנה. מה שמשנה זה שיש לכם יכולת פשוטה לקבל מושג ערכי רלוונטי להבדל בעלויות, ולא סתם מספר בשברי אגורות שלא אומר כלום.
ועוד ועוד…
- פסטה וספגטי צריכים להציג מחיר ל-500 גרם
- יין צריך להציג מחיר ל-750 מ"ל
- קולה בפרט ושתייה קלה בכלל – להציג מחיר ל-1.5 ליטר כמובן.
- מרכך כביסה – להציג מחיר ל-4 ליטר (מרכך כביסה מרוכז יציג מחיר ל-1 ליטר שיהיה בר השוואה כמובן)
- והרשימה נמשכת…
אין הכוונה לעבור על כל המוצרים בשוק בהכרח, אבל ישנם בהחלט מוצרים שזועקים לכך. הדלק הוא כנראה הראשון שבהם.
